האמרה PRIMUM NON NOCERE שגורה בכל בית ספר לרפואה בעולם למעלה מ-300 שנה. פירושה העיקר לא לקלקל ומהווה את תמצית עבודתו של מאמן ספורט בכלל ומאמן ספורט נכים בפרט. פעילות ספורטיבית בבסיסה גורמת לעומס על השלד ועקב כך עלולה לגרום לפציעות. אם ספורטאי בריא נפצע אזי מנוחה וטיפול רפואי פשוט בדרך כלל ישיבו אותו לאיתנו מבלי לגרום לנזק היקפי גדול יותר.

ספורטאי נכה, מעצם היותו כך, רגיש יותר לפציעות, תקופת החלמתו ארוכה בהרבה ותוצאות הפציעה בשילוב עם נכותו עלולות לגרום לנזק גדול הרבה יותר. קטוע ששיפשף את הגדם לא יוכל ללבוש את הפרוטזה עקב הדלקת והכאבים שעוטפים את המקום ויזדקק לקביים. במקרה זה, מכיוון שכתפיים, מפרקי שורש כף היד ומרפקים לא נועדו לשאת את משקל הגוף יתפתחו פציעות במפרקים אלה אשר יגרמו לקטוע בסופו של דבר לשבת בכיסא גלגלים. כך נפשו תיפצע יותר מחמת המעבר מאדם בעל מגבלה לאדם מרותק לכיסא גלגלים. תקופת החלמה ארוכה מצפה לו. השילוב של גדם בעייתי, כלי דם קרועים, רגישות יתר, בעיות עור וכאב וכך העסק מסתבך.

משותק שלא שתה מספיק נוזלים במהלך יומו, או התאמן בסביבה חמה רגיש יותר במידה קריטית להתייבשות מאשר אדם בריא.

שפשוף קל מתחת לנקודת הפציעה הופך לפצע לחץ שתהליך החלמתו ממושך, יקר ואף מאיים על חיי המשותק.

עיוור שנפל ברכיבה או ריצה או מלווה שלא הגיע בזמן יוצר תחושת חוסר אונים ואי אמון מצד העיוור ויגרום להפסקת האימונים.

עלינו כמאמנים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים לדעת ולהכיר כל פציעה ונכות בהיבטיה האנטומיים והשלכותיה הפיזיולוגיות ופסיכולוגיות בהשוואה לאדם בריא ולעולם לא לקחת סיכונים.
חובה עלינו לאמץ את אמרת הפתיחה כי רק בעזרתה נמנע מנטילת סיכונים.

צריך לקחת בחשבון שספורטאינו הנכים, ככל האדם ולעיתים אף יותר, שואפים למצויינות ולמרות כך עלינו לעצרם כאשר עולה החשש הקל ביותר שמא יפצעו.

חובה עלינו להיות תמיד צעד אחד לפני הספורטאי הנכה ולהכיר בעובדה כי ידע מונע אסון. לא הרגש הוא הכלי למניעת אסון אלא שיקול דעת קר, נבון תוך הבנת מנגנון החיים\הפציעה של ספורטאינו. שום מקרה אינו שווה יום אשפוז אחד בבית החולים שתחילתו ידועה אולם סופו כבר לא בשליטת אף אחד.

אם נשאף לא לקלקל נוכל לשמור על בריאותם של ספורטאינו.

מחבר המאמר:
עפר איזנברג, 56, מרתוניסט, מאמן אופניים, מאמן כושר גופני עוסק 30 שנה בספורט נכים תחרותי ועממי. עובד ארגון נכי צה"ל כמנהל ומאמן קבוצת אופני ידיים וטנדם. לשעבר מנהל מכון כושר שיקומי בבית הלוחם ת"א. בעל נסיון יקר ערך בכל ענפי ספורט הנכים ובזכויות הנכים.